חזון לעיר מודרנית ופתוחה ליד הגבול עם מצרים: שדרה רחבה רק להולכי רגל, מגדלי זכוכית שבוהקים בשמש, ורכבת שמחברת אותה לבאר שבע ולמרכז.
אוכלוסיית ישראל גדלה מהר, ורוב התושבים מצטופפים בתל אביב ובמרכז. עיר חדשה בדרום תחזק את הנגב חברתית וכלכלית, ותקרב את האזור כולו למטרופולין באר שבע.
תשתיות מודרניות שמתוכננות מהיום הראשון, ומעניקות לתושבים יותר שירותים ונוחות ממה שעיר ותיקה בישראל יכולה לתת היום.
מעבר גבול פופולרי למצרים, לפחות כמו טאבה, שמגיעים אליו ברכבת, בלי טיסה ובלי נסיעה ארוכה ומסוכנת ברכב. ועם זאת, כביש רחב ובטוח.
עיר מרושתת במצלמות ובמערכות חכמות, כדי שתושבים ומבקרים ירגישו בטוחים בכל שעה.
השראה מהערים החדשות באמירויות ובמפרץ, עם אופי פתוח ושוויוני, ומשילות חזקה בנגב שנבנית מכוח כלכלי והון אנושי.
כך העיר משתלבת במרחב: בין באר שבע לגבול המצרי, ליד צאלים. אפשר להדליק ולכבות שכבות וללחוץ על כל נקודה. המיקומים משורטטים בקירוב, לפי מפת החזון.
המפה היא הדמיה רעיונית ואינה תוכנית מאושרת.
הלב של העיר הוא שדרה רחבה שעוברת לאורכה, בהשראת לה רמבלה בברצלונה, אבל בלי כביש בכלל. כולה של הולכי רגל.
העיר מתוכננת סביב תחבורה ציבורית מהירה, כך שאפשר לחיות בה, לעבוד בבאר שבע ולצאת לחו"ל, בלי להיות תלויים ברכב.
קו רכבת מבאר שבע, עם תחנות בשדה התעופה, בצאלים, במבוא העיר ובעיר עצמה, וממשיך עד מעבר הגבול.
רכבת קלה כמו בירושלים, שנוסעת מתחת לאדמה לאורך השדרה ומחברת גם ליישובים שמסביב, מעין הבשור ועד כמהין.
כביש של 4 נתיבים מבאר שבע, שאחד מהם נת"צ לתחבורה ציבורית, ומחלף בצאלים.
נמל תעופה בינלאומי חדש בין העיר לבאר שבע, עם תחנת רכבת משלו.
מעבר לתיירות יוצאת ונכנסת, שמגיעים אליו ברכבת. מנמל התעופה באל־עריש יש נסיעה של כשעה.
החוזקות, החולשות, ההזדמנויות והאיומים של הרעיון.
עיר בדרום, שאפשר לתגמל את התושבים על המעבר אליה.
עלויות בנייה גבוהות, השקעה שתשתלם בטווח הארוך.
יישוב הנגב, קירוב מושבים וקיבוצים למטרופולין באר שבע, נמל תעופה בינלאומי חדש ומעבר גבול לתיירות, עם נמל התעופה באל־עריש במרחק שעה.
אתגרים ביטחוניים באזור הגבול.